<h1>סמ"ג עשין סימן נ"ב</h1>
<h2>דף סד.</h2>
[יבמות ל"ט ע"ב] אמר רב אין כופין, פירוש אין כופין אותו לחלוץ וקאי אמשנה אחרונה דמצות חליצה קודמת, וכי אתו לקמיה דרב אמר ליה אי ניחא לך לייבומי מייבמת בדידך תלא רחמנא שנאמר אם לא יחפוץ האיש וגו' וחלצה נעלו הא אם חפץ יבם ואף רב יהודה סבר אין כופין מדאתקין רב יהודה בגיטא דחליצתא ואמרנא ליה אי צבית לייבומי יבם ואי לא אטלע לה רגלא דימינא, ורבינו שלמה פירש וזה לשונו אין כופין אותו לחלוץ אי ניחא להו לתרווייהו ליבומי אבל אם לא תרצה לייבם מחמת שתתן אמתלא לדבריה מטעינן ליה וחליץ ואם לא היו יכולין להטעותו כופין אותו לחלוץ כדאמר רב ששת לעיל (ד' א') יבמה שנפלה לפני מוכה שחין אין חוסמין אותה ולאו דווקא מוכה שחין אלא בכל אמתלא שתתן לדבריה כדתנן בפרק המדיר (כתובות ע"ז א') גבי בורסי שמת ולו אח בורסי ואמרו חכמים שיכולה לומר לך איני יכולה לקבל ולאחיך הייתי יכולה לקבל וקימא לן בפרק אע"פ (שם ס"ד א') שאין כותבין אגרת מרד על שומרת יבם מכל הלין טעמי כפינן ליה וחליץ ושקלה כתובתה עכ"ל, ונראה דבשאר אמתלא אין כופין אותו לחלוץ אפילו למשנה אחרונה דמצות חליצה קודמת ולא דמי למוכה שחין ובורסי שהן מאותן השנויין בפרק המדיר (שם ע"ז א') שכופין אותו להוציא, ומההיא דאגרת מרד אין ראייה דאם כן בלא אמתלא נמי ועוד דאי כפינן ליה לחלוץ פשיטא דאין כותבין אגרת מרד על שומרת יבם שאינה רוצה לייבם וגם לא הוצרכנו לדברי רבי יוחנן דאמר (שם ס"ד א' ותד"ה ודיני) תבע לייבם אין נזקקין לו שהרי זה דבר פשוט אם כופין [אותו] לחלוץ, וגם מדקאמר רב אי צבית לייבומי ייבם וכן אתקין רב יהודה בגט חליצה, מכל אלה הטעמים יש ללמוד שאין כופין אותו לחלוץ אלא מטעינן ליה למימר חלוץ והיא תתן לך מאתים זוז ובשביל כך אינה חייבת ליתנם כדאיתא בפרק מצות חליצה (ק"ו א') (ע"פ סה"ת סי' קל"ג) ובפרק המדיר (כתובות ע"ד א' ותד"ה תנאי) נמי קיי"ל דאין תנאי בחליצה כיון דלא אפשר לחלוץ ע"י שליח כתנאי בני גד ובני ראובן, ומה שאומר רבינא בפרק רבן גמליאל (יבמות נ"ג א') שיש תנאי בחליצה היינו לעניין שאם אמר אח"כ התקדשי לי בזיקת יבמין שצריכה גט מדרבנן כן פירש רבינו יצחק.
תנן בפ"ק דבכורות (י"ג א') מצות יבום קודמת למצות חליצה בראשונה שהיו מתכוונים לשם מצוה עכשיו שאין מתכוונים לשם מצוה [מצות] חליצה קודמת למצות ייבום [ואמרינן בפרק החולץ (יבמות ל"ט ב' ותו')] אמר רב ואין כופין, פסק ר"ת שכך הלכה דמצות חליצה קודמת בזמן הזה כסתם משנה דבכורות וכסתם מתניתין דיבמות (ב' א') ששונה ט"ו נשים פוטרות צרותיהן מן החליצה ומן הייבום ומדקדק בגמרא (ג', א') מדלא קתני מן הייבום ומן החליצה ש"מ דאבא שאול הוא דאמר מצות חליצה קודמת למצות יבום ובפרק ב"ש (שם ק"ט א') תני בר קפרא לעולם ידבק אדם בחליצה כאבא שאול וכן בפרק אע"פ (כתובות ס"ד א') דאמר שמואל אין כותבין אגרת מרד על שומרת יבם [פירוש כשאינה רוצה לייבם] ומעמיד דבריו כמשנה אחרונה דמצות חליצה קודמת [למצות יבום], וכן פוסק רבינו חננאל בפרק מצות חליצה דמצות חליצה קודמת, ובירושלמי גרסינן (יבמות דף א' ב') רבי יוסי בן חלפתא חמש חרישות חרש וחמש ארזים נטע ודרך סדין בעל, פירוש יבמתו היתה ולא היה רוצה ליהנות ממנה רק מעט ונתן סדין בינו לבינה להפסיק רק נקב עשה בסדין דרך מקום ביאה והוליד ממנה חמשה אנשים גדולים (ע"פ סה"ת סי' קל"ג).
<h2>דף עד.</h2>
[יבמות ל"ט ע"ב] אמר רב אין כופין, פירוש אין כופין אותו לחלוץ וקאי אמשנה אחרונה דמצות חליצה קודמת, וכי אתו לקמיה דרב אמר ליה אי ניחא לך לייבומי מייבמת בדידך תלא רחמנא שנאמר אם לא יחפוץ האיש וגו' וחלצה נעלו הא אם חפץ יבם ואף רב יהודה סבר אין כופין מדאתקין רב יהודה בגיטא דחליצתא ואמרנא ליה אי צבית לייבומי יבם ואי לא אטלע לה רגלא דימינא, ורבינו שלמה פירש וזה לשונו אין כופין אותו לחלוץ אי ניחא להו לתרווייהו ליבומי אבל אם לא תרצה לייבם מחמת שתתן אמתלא לדבריה מטעינן ליה וחליץ ואם לא היו יכולין להטעותו כופין אותו לחלוץ כדאמר רב ששת לעיל (ד' א') יבמה שנפלה לפני מוכה שחין אין חוסמין אותה ולאו דווקא מוכה שחין אלא בכל אמתלא שתתן לדבריה כדתנן בפרק המדיר (כתובות ע"ז א') גבי בורסי שמת ולו אח בורסי ואמרו חכמים שיכולה לומר לך איני יכולה לקבל ולאחיך הייתי יכולה לקבל וקימא לן בפרק אע"פ (שם ס"ד א') שאין כותבין אגרת מרד על שומרת יבם מכל הלין טעמי כפינן ליה וחליץ ושקלה כתובתה עכ"ל, ונראה דבשאר אמתלא אין כופין אותו לחלוץ אפילו למשנה אחרונה דמצות חליצה קודמת ולא דמי למוכה שחין ובורסי שהן מאותן השנויין בפרק המדיר (שם ע"ז א') שכופין אותו להוציא, ומההיא דאגרת מרד אין ראייה דאם כן בלא אמתלא נמי ועוד דאי כפינן ליה לחלוץ פשיטא דאין כותבין אגרת מרד על שומרת יבם שאינה רוצה לייבם וגם לא הוצרכנו לדברי רבי יוחנן דאמר (שם ס"ד א' ותד"ה ודיני) תבע לייבם אין נזקקין לו שהרי זה דבר פשוט אם כופין [אותו] לחלוץ, וגם מדקאמר רב אי צבית לייבומי ייבם וכן אתקין רב יהודה בגט חליצה, מכל אלה הטעמים יש ללמוד שאין כופין אותו לחלוץ אלא מטעינן ליה למימר חלוץ והיא תתן לך מאתים זוז ובשביל כך אינה חייבת ליתנם כדאיתא בפרק מצות חליצה (ק"ו א') (ע"פ סה"ת סי' קל"ג) ובפרק המדיר (כתובות ע"ד א' ותד"ה תנאי) נמי קיי"ל דאין תנאי בחליצה כיון דלא אפשר לחלוץ ע"י שליח כתנאי בני גד ובני ראובן, ומה שאומר רבינא בפרק רבן גמליאל (יבמות נ"ג א') שיש תנאי בחליצה היינו לעניין שאם אמר אח"כ התקדשי לי בזיקת יבמין שצריכה גט מדרבנן כן פירש רבינו יצחק.
<h2>דף עז.</h2>
[יבמות ל"ט ע"ב] אמר רב אין כופין, פירוש אין כופין אותו לחלוץ וקאי אמשנה אחרונה דמצות חליצה קודמת, וכי אתו לקמיה דרב אמר ליה אי ניחא לך לייבומי מייבמת בדידך תלא רחמנא שנאמר אם לא יחפוץ האיש וגו' וחלצה נעלו הא אם חפץ יבם ואף רב יהודה סבר אין כופין מדאתקין רב יהודה בגיטא דחליצתא ואמרנא ליה אי צבית לייבומי יבם ואי לא אטלע לה רגלא דימינא, ורבינו שלמה פירש וזה לשונו אין כופין אותו לחלוץ אי ניחא להו לתרווייהו ליבומי אבל אם לא תרצה לייבם מחמת שתתן אמתלא לדבריה מטעינן ליה וחליץ ואם לא היו יכולין להטעותו כופין אותו לחלוץ כדאמר רב ששת לעיל (ד' א') יבמה שנפלה לפני מוכה שחין אין חוסמין אותה ולאו דווקא מוכה שחין אלא בכל אמתלא שתתן לדבריה כדתנן בפרק המדיר (כתובות ע"ז א') גבי בורסי שמת ולו אח בורסי ואמרו חכמים שיכולה לומר לך איני יכולה לקבל ולאחיך הייתי יכולה לקבל וקימא לן בפרק אע"פ (שם ס"ד א') שאין כותבין אגרת מרד על שומרת יבם מכל הלין טעמי כפינן ליה וחליץ ושקלה כתובתה עכ"ל, ונראה דבשאר אמתלא אין כופין אותו לחלוץ אפילו למשנה אחרונה דמצות חליצה קודמת ולא דמי למוכה שחין ובורסי שהן מאותן השנויין בפרק המדיר (שם ע"ז א') שכופין אותו להוציא, ומההיא דאגרת מרד אין ראייה דאם כן בלא אמתלא נמי ועוד דאי כפינן ליה לחלוץ פשיטא דאין כותבין אגרת מרד על שומרת יבם שאינה רוצה לייבם וגם לא הוצרכנו לדברי רבי יוחנן דאמר (שם ס"ד א' ותד"ה ודיני) תבע לייבם אין נזקקין לו שהרי זה דבר פשוט אם כופין [אותו] לחלוץ, וגם מדקאמר רב אי צבית לייבומי ייבם וכן אתקין רב יהודה בגט חליצה, מכל אלה הטעמים יש ללמוד שאין כופין אותו לחלוץ אלא מטעינן ליה למימר חלוץ והיא תתן לך מאתים זוז ובשביל כך אינה חייבת ליתנם כדאיתא בפרק מצות חליצה (ק"ו א') (ע"פ סה"ת סי' קל"ג) ובפרק המדיר (כתובות ע"ד א' ותד"ה תנאי) נמי קיי"ל דאין תנאי בחליצה כיון דלא אפשר לחלוץ ע"י שליח כתנאי בני גד ובני ראובן, ומה שאומר רבינא בפרק רבן גמליאל (יבמות נ"ג א') שיש תנאי בחליצה היינו לעניין שאם אמר אח"כ התקדשי לי בזיקת יבמין שצריכה גט מדרבנן כן פירש רבינו יצחק.
